צמחי מרפא סיניים הינם שיטת הטיפול העתיקה ביותר בתוך הרפואה הסינית, אפילו עוד לפני שגילו את הדיקור הסיני. בעת העתיקה בכל כפר בסין היה "שמאן"- ההרבליסט של הכפר שהיה מטפל באמצעות צמחי המרפא שגדלו באיזור.
רפואת הצמחים היא חלק עיקרי ובלתי נפרד מהרפואה הסינית. למעשה, בסין כמעט ולא משתמשים בדיקור למחלות פנימיות. השימוש העיקרי בצמחי מרפא נעשה במחלות ובעיות פנימיות, בעוד שהטיפול באמצעות דיקור סיני משמש בדרך כלל לטיפול בבעיות אורטופדיות, כאבים ושיתוקים.
צמחי מרפא סיניים מורכבים ממגוון של חומרים, בעיקר שורשים, זרעים, פרחים, פירות, מינרלים ולעיתים גם חלקים מבע"ח. בשונה מצמחי מרפא מערביים, השימוש בצמחי מרפא סיניים לרוב יעשה בשילוב של מספר צמחים ביחד, דבר הנקרא פורמולה. כל פורמולה מותאמת בצורה אישית לכל מטופל, על בסיס של איבחון מעמיק ומדוייק על פי הרפואה הסינית ותותאם בדיוק לאותו מטופל. לרוב, שני מטופלים עם אותה בעיה לא יקבלו פורמולה זהה.
הפילוסופיה שמאחורי פורמולות הצמחים מקורה בהמשלה של הפורמולה להיררכיה במשטר הקיסרי, או בצבא הקיסר אשר איפיין את סין בעת העתיקה. לכן, בתוך כל פורמולה ישנה היררכיה של הצמחים: קיסר, שר, עוזר, משרת, שליח וכו'. למשל, הקיסר הוא הצהרת הכוונות של הפורמולה- הוא הצמח שיקבל את המינון הגבוה ביותר בתוך הפורמולה ובעצם יקבע מה המטרה בעיה העיקרית שבה הפורמולה תטפל.
כל הצמחים מסודרים בצורה כזו שיש ביניהם סינרגטיקה מסויימת, ולכן כל צמח ישלים או יעצים פעולות של צמח אחר.
זוהי הסיבה לכך שברפואה סינית לרוב לא משתמשים בצמח אחד בודד. הצמחים כפורמולה עובדים טוב יותר ביחד ובסינרגטיקה מושלמת ביניהם.
